בימים אלה פועלת ברכבת ישראל ועדת היגוי, הבוחנת את כדאיות העברת מערך הרכבות מהנעה המבוססת על דיזל להנעה חשמלית. ברכבת ישראל מעריכים כי בתוך שנה תסיים ועדת ההיגוי את עבודתה, וניתן יהיה לפרסם מכרז לביצוע העבודות.
מערך רכבות חשמליות דורש הצבת עמודים לאורך המסילה, בניהם נמתחים כבלי חשמל המעבירים זרם חשמלי במתח גבוה (כיום מקובל להעביר זרם חליפין של 25,000 וולט). המתח מגיע אל העמודים ע"י תחנות שנאים הממוקמות לאורך המסילה. על גג הרכבת החשמלית מותקנת זרוע ברזל, המכונה פנטוגרף, הנוגעת בחוטים לאורך כל הנסיעה, ומעבירה את הזרם למנועי הרכבת.
רכבת הולנדית בהנעה חשמלית (1500 וולט) מדגם 90-SM נכנסת לתחנה באוגוסט 1997.
מנכ"ל רכבת ישראל, עמוס עוזני, אומר כי לרכבות חשמליות יתרונות רבים לעומת רכבות הדיזל: הן מהירות ב-30%, ולכן ניתן להסיע 13 רכבות חשמליות בקו במשך שעה לעומת 10 כיום; מספר התקלות בהן נמוך; תחזוקתן זולה ב-10%-%20; הן מזהמות פחות את הסביבה, והנסיעה בהן שקטה יותר. יתרון נוסף - מחירן של הרכבות החשמליות נמוך יותר, מכיוון שכיום ממעטים לייצר רכבות דיזל. "בראייה לטווח ארוך זהו מהלך כדאי מאוד מהבחינה הכלכלית".
העלות הכוללת של המערכת נאמדת ב-210 מיליון דולר, בהתבסס על כך שבישראל קיימים 700 ק"מ של קווים ראשיים ומחיר התקנת מערכת חשמלית הוא 300 אלף דולר לק"מ. עוזני מציין כי תהליך החלפת רכבות הדיזל ברכבות חשמליות יהיה הדרגתי. בשלב ראשון יוחלפו 100 ק"מ של מסילות במטרופולין תל אביב, בקווים שבין ראשון לציון, נתב"ג וראש העין. תחילה יופעלו בקווים אלה הן רכבות מבוססות דיזל והן רכבות חשמליות.
השימוש ברכבות דיזל יצומצם ככל שיירכשו יותר רכבות חשמליות. לאחר השלמת השלב הראשון יורחב השימוש ברכבות חשמליות לקווים לרחובות, אשקלון, נתניה, באר שבע, חיפה וירושלים. עוזני אומר כי ניתן להפעיל את הרכבות הדו קומתיות שנרכשו לפני חודשים ספורים, גם כרכבות חשמליות בהתאמות קלות (משום שהמערכים מסתמכים כיום על קטרי דיזל להנעתם. ניתן להחליף את הקטר המונע בדיזל לקטר בהנעה חשמלית. במקרה כזה ניתן יהיה גם לוותר על הפעלת הגנרטורים בקרונות הניהוג, המספקים חשמל למערכות בקרונות הנוסעים).
ברכבת ישראל מעריכים כי בתוך ארבע שנים מתחילת ביצוע הפרויקט, יוכלו לנוע בקווים השונים רכבות מונעות בחשמל. לדברי עוזני, ועדת ההיגוי דנה עם חברת חשמל על הקמת תחנות הכוח לצד המסילה, והתוכנית הוצגה למשרד האוצר ולמשרד התחבורה.
במשרד האוצר אופטימיים קצת פחות. "לשימוש ברכבות חשמליות יתרונות רבים, אך מדובר בפרויקט שיידרשו לו תקציבים גבוהים", אמרו במשרד. "לפיכך, יש להשלים תחילה את תהליך בדיקת הכדאיות. מעבר לכך, נדרשת קבלת האישורים הסטטוטוריים - תהליך הנמשך לא פעם שנים רבות".
זו אינה הפעם הראשונה בה שוקלת הרכבת לעבור להנעה חשמלית. הרעיון הועלה מספר פעמים בעבר אך נפסל משיקולים תקציביים.
הכתבה מבוססת על מאמר שהתפרסם בעיתון 'הארץ'