כתבתו של חן מלינג
העומס הוא רב כל-כך, עד שבאותו יום נותרו על הרציף בתחנת חיפה מרכז אחדים מהנוסעים שהתכוונו לנסוע ברכבת של 07:22 לבאר-שבע (רכבת 43, יוצאת ב-06:45 מנהריה), כולל כותב שורות אלו. מטבע הדברים, גם הנוסעים בתחנות הבאות בחיפה (בת-גלים, חוף הכרמל) לא הצליחו לעלות לרכבת זו.
על מנת להתגבר על בעיות מעין אלו, שככה"נ קורות מדי שבוע, הוחלט להאריך את נסיעתה של הרכבת הפרברית שיוצאת בשעה 07:20 מקרית מוצקין (רכבת 423) עד לתל-אביב במקום עד לחוף הכרמל בימים כתיקונם.
בשלב זה לא ידוע האם הרכבת תופעל מדי יום ראשון בבוקר, או שמדובר היה בנסיעה חד פעמית. עד ליום פרסום הכתבה לא נראו פרסומים של הרכבת בנושא.
רכבת זו מורכבת בד"כ מקטר בודד מדגם 12G (קטרים אמריקאיים בינוניים משנות ה-50 וה-60), מקרון כוח ונוסעים משולב (כיום קיימים שניים בשירות - מספרים 53 ו-610) ומשני קרונות מהדור הישן. לצורך הנסיעה לתל-אביב ביום ראשון תוגברה הרכבת בשלושה קרונות דור ישן נוספים ומשך אותה קטר 12G מספר 125, בו שופרו לפני מספר שנים החוגונים כך שיתאימו לנסיעה במהירות של 140 קמ"ש.
הרכבת המיוחדת לא פורסמה מראש, ולנוסעים הממתינים בחיפה מרכז הייתה זו הפתעה נעימה כשהכרוז הודיע לאחר כניסתה כי היא ממשיכה ישירות לתל-אביב, ללא עצירה באף אחת מתחנות הביניים, כולל בנימינה. לאחר שהצטרפו הנוסעים שהמתינו בבת-גלים ובחוף הכרמל הייתה הרכבת בתפוסה של כ-80 אחוז, שיעור נאה ונוח. הרכבת הגיעה לרציף 4 בתחנת תל-אביב מרכז בשעה 08:52, וברציף 3 עדיין המתינה רכבת 43 לנוסעים המעונינים להגיע לבאר-שבע שלא הצליחו לעלות עליה קודם לכן.
הרכבת המיוחדת, ובראשה קטר 125, חונה ליד רציף מספר 4 בתחנת תל-אביב מרכז לאחר סיום הנסיעה. הקרון הראשון מאחורי הקטר הוא קרון משולב כוח ונוסעים.
צילום: חן מלינג, 18 בנובמבר 2001.
הנסיעה ברכבת הנ"ל הזכירה לכותב שורות אלו שקטרי ה-12G הוותיקים ממשיכים למלא תפקיד חשוב ומועיל בתפקודה של רכבת ישראל, למרות הגעתם של קרונועים דנים וקטרים ספרדיים חדשים רבים בשנים האחרונות.
מלבד הקטר שמשך את הרכבת, נראו בתחנת בת-גלים קטרים 121 ו-124 עם הרכבת הפרברית שיצאה ב-07:38 מתחנת חוף הכרמל (רכבת 424) שכללה את קרון כוח-נוסעים 610 ושני קרונות ישנים נוספים, ועוד לפני כן, בעבור הרכבת ליד ממגורות דגון, נצפה קטר 108 הותיק (הקטר הזקן ביותר בשימוש רכבת ישראל כיום - נבנה בשנת 1956!) בפעילות עיתוקים במסגרת 'שליחות דגון'.
דרך אגב, קרון 53, שהיווה חלק מרכבת 423, וממשיך בפעילותו מדי יום, הוא כיום פריט הציוד הנייד הותיק ביותר בשירות סדיר ברכבת ישראל (להבדיל מקרונות שירות המשמשים לתפקידים פנימיים ולא מסחריים בלבד) - הוא נבנה ע"י Orenstein בגרמניה בשנת 1955. אמנם מדובר באנכרוניזם בולט,& חברת Koppel שרכבת ישראל הייתה בודאי שמחה לוותר עליו, אולם עבור כותב שורות אלו, הייתה זו דרך מתוקה להתחיל את השבוע. אולי זה בגלל שהוא מאוד אוהב קטרי 12G וקרונות גרמניים משנות ה-50. ראוי גם לברך את רכבת ישראל על האלתור המוצלח שבהחלט בא במקום ובזמן הנכון, ויש לקוות שרוח יצירתית זו תמשיך ללוות את פעילות הרכבת בעתיד.
