סיום מסירת קרונועי IC3 חדשים לרכבת ישראל

עם מסירת מערך קרונועי IC3 מספר 41 לידי רכבת ישראל והכנסתו לשירות בשבוע שעבר תם ייצור הקרונועים ממשפחה זו (למעט תיקונים כמו זה שעובר עתה מערך מספר 33), לאחר שהחל לפני 14 שנים. עד לפני זמן קצר התייחסו תוכניות הרכש של רכבת ישראל לרכישת מערכי קרונועים נוספים רבים מדגם זה, אולם תוכניות אלו בוטלו בתואנה הרשמית כאילו לא ניתן להסב את מערכי הקרונועים להפעלה חשמלית.

למעלה ולמטה - מערך קרונועי IC3 מספר 41 עומד בתחנת חיפה מזרח ביום שלאחר כניסתו לשירות ברכבת ישראל. מעט לאחר צילום התמונה יצא המערך לנסיעה כמערך ריק מספר 2413 לכיוון תחנת חיפה חוף הכרמל.

התמונות בעמוד זה צולמו על-ידי חן מלינג - 23 ביוני 2003

חייהם של המערכים ברכבת ישראל עד כה היו לא קלים, והופרעו על-ידי קשיי קליטה רבים, בעיות תחזוקה ואף מזל רע בכמויות נכבדות, אולם הם היו, מבחינה שיווקית, מבשרי העידן החדש של רכבת ישראל ולמרות גילם ממשיכים להיות בחזית הטכנולוגית, התפעולית והשירותית של רכבת ישראל.

לציון סיום הפרק הראשון בחייהם של הקרונועים הללו, מוצגות להלן עשר עובדות מעט פחות מוכרות אודותיהם ואודות ההיסטוריה שלהם:

1. 92 מערכי IC3 נבנו עבור הרכבת הדנית (DSB) ו-21 מערכים עבור אחד מקווי הרכבת בשוודיה (Kustpilen).
2. המהירות המירבית אליה הגיע מערך IC3 בנסיעת נסיון היתה כ-202 קמ"ש. בשירות סדיר בדנמרק נוסעים המערכים באופן תדיר במהירות מירבית של 180 קמ"ש, בעוד שבארץ הם מוגבלים למהירות מירבית של 150 קמ"ש, למרות שמבחינה טכנית הם מסוגלים גם למהירות של 160 קמ"ש.
3. נשיא המדינה בעת סיום מסירת הקרונועים לרכבת ישראל, משה קצב, כיהן כשר התחבורה בעת מסירת המערך הראשון לרכבת בשנת 1992.
4. אורכם של המערכים מדגם זה נקבע כך שניתן יהיה להעמיסם למעבורות הרכבת שהופעלו בחלק מהקווים הראשיים בדנמרק.
5. במהלך ייצור משפחת הקרונועים בה כלול הדגם IC3 הוחלף שם הבעלים של המפעל המייצר ב-Randers, דנמרק, ארבע פעמים - בתחילה היו הבעלים חברת Scandia, שבהמשך התמזגה עם ABB ליצירת התאגיד ABB-Scandia. תאגיד זה איחד את חטיבת התחבורה שלו עם זו של תאגיד Dailmler-Chrysler וכך נולדה ADtranz שבהמשך נמכרה לתאגיד Bombardier ונבלעה לתוכו. בארץ השתתף מפעל רמת"א של התעשייה האווירית בבאר שבע בהרכבת חלק מהמערכים וייצור רכיבים שונים עבורם.
6. בעיצוב הצביעה החיצונית של מערכי ה-IC3 עבור רכבת ישראל, צביעה שבה נעשה שימוש במשך כל סדרת הייצור וששמרה על עדכניות ורעננות במשך 12 שנים, השתתף המעצב דן רייזינגר, שגם אחראי על עיצוב השילוט התקני עבור רכבת ישראל באמצע שנות ה-90, עיצוב המשמש גם הוא בהצלחה עד היום.
7. מתחת לרצפת אולם הנוסעים ביחידות הביניים של המערכים ישנו חלל ריק, שיועד במקור לנשיאת מזוודות וחפצי הנוסעים, אולם מאחסן כיום ציוד חירום רפואי וטכני בלבד. מאפיין נוסף הקיים בכל המערכים ואינו נמצא בשימוש ברכבת ישראל הוא מערכת התצוגה האלקטרונית המסוגלת להציג הודעות ושמות תחנות באולם הנוסעים של כל יחידה וכן בחדרי הכניסה אליהן.
8. עשרת המערכים הראשונים שסופקו לרכבת ישראל נשאו שמות של חטיבות וגדודים עליהם פיקד בצבא מנכ"ל הרכבת דאז, משה בר-כוכבא ( בריל ) ז"ל. גם מספור היחידות של אותם מערכים שיקף את עברו הצבאי, אולם בהמשך הוסרו השמות ומספרי היחידות במערכים הבאים איבדו את התחילית 188. למרות אובדן השמות של עשרת המערכים הראשונים, הם נושאים עדיין שמות של עשרה משבטי ישראל, כל אחד עם איור מתאים.
9. תכנון המערכים ממשפחה זו הוא מודולארי וגמיש למדי - מלבד רכבות קרונועים דיזל-הידראוליים בעלי שלוש יחידות מפרקיות, יוצרו גם גרסאות בעלות שתי יחידות מפרקיות (IC2) ונפרדות (TRD עבור הרכבת הספרדית Renfe) וכן גרסא חשמלית בעלת ארבע יחידות מפרקיות (IR4). בעת שליחת שני מערכים ישראליים להדגמה מטעם היצרן בארצות הברית בשנים 98-1996 הורכב באחד מקרונות המנוע/ניהוג של כל אחד מהם אולם מחלקה ראשונה מפואר וכן מטבחון מצויד היטב. על-פי נציגי היצרן, ניתן גם להאריך את המערכים הקיימים ברכבת ישראל על-ידי הוספת יחידות ביניים ממונעות ובלתי-ממונעות, להתקין מערכת רכינה - מכיוון שחתך הגוף מאפשר את הטייתו - ואף להסב אותם להפעלה חשמלית, זאת בניגוד לטענות רכבת ישראל בנושא.
10. מערך מספר 41 של רכבת ישראל נמסר לרכבת ביום ה', 19 ביוני, בדיוק 14 שנים ויום אחד לאחר שמערך מספר 01 של הרכבת הדנית (DSB) נמסר לה.

מקור: חן מלינג
26.06.2003