קרון 412 יוצא בראש רכבת 148 (נתב"ג 08:54-נהריה) מקו 2 בתחנת נתב"ג לכיוון תל אביב.
כל התמונות צולמו ב-10 באוקטובר 2004 על-ידי חן מלינג
ביום א' לפנות בוקר נפתח קו הרכבת החדש לתחנת נתב"ג כאשר הגיעה לתחנה רכבת הנוסעים המסחרית הראשונה שהורכבה משני מערכי קרונועים מדגם IC3 ועליה כ-20 נוסעים, בנוסף לאנשי הרכבת וחובבים.
מערכי קרונועי IC3 מספרים 39 (הקרוב) ו-12 מחכים בתחנת נהריה, דקות ספורות לפני יציאתם כרכבת 11 (נהריה 02:02-נתב"ג) הראשונה, שתהיה גם הרכבת המסחרית הראשונה בכלל שתגיע לנתב"ג.
בשעה 01:02, בדיוק שעה לפני שעת היציאה, הגיעו שני מערכי הקרונועים הריקים, מספרים 12 ו-39, לתחנת נהריה. לקראת יציאתם חזרה דרומה ב-02:02 כבר עלו לרכבת הכותבים וכן כתב עיתון 'הארץ' דוד רטנר וזוג נוסעים ממושב בצת ובידיהם מזוודות ארוזות לקראת הנסיעה לחו"ל. בשעה היעודה יצאה רכבת 11 לדרכה כשבתא הנהג של יחידה 7239 יושב הנהג שלום ארדיטי ובקרונות מסתובב הפקח צחי שמשון. בתחנת עכו הצטרף לנסיעה מנהל אגף התנועה של רכבת ישראל, הראל אבן, ובהמשך עלו לרכבת גם עובדי וחובבי רכבת נוספים, בנוסף למספר נוסעים שעלו בתחנות השונות.
נהג הרכבת הראשונה לנתב"ג, שלום ארדיטי, דוחף את ידית המצערת של יחידת IC3 מספר 7239 בתחילת הנסיעה של רכבת 11 מנהריה.
הנסיעה עד לחיפה היתה איטית מהצפוי בגלל עבודות שהתבצעו באותה עת להחלפת המסילה המזרחית באיזור קרית מוצקין ובגלל צורך להכנס לעקלתונים בתחנת חיפה מזרח במקום לנסוע דרך הקווים הראשיים התפוסים על-ידי מערכים ריקים בדיור. עם זאת, מרבית הזמן האבוד הוחזר בהמשך הנסיעה דרומה והרכבת נכנסה לרציף 2 בתחנת נתב"ג בדיוק בשעה המתוכננת - 03:40. בדרכה הספיקה הרכבת לפגוע בשתי ציפורים תועות שהתנגשו בעוצמה רבה בחלון תא הנהג וזכתה למטח צילומים דמוי 'פפראצי' מידי צלמי העיתונות שנתפסו בלתי מוכנים בתחנת נתב"ג.
(מימין לשמאל) פקח הרכבת צחי שמשון, הנהג שלום ארדיטי ומדריך הנהגים עוזי שחף ליד יחידת IC3 מספר 7239 לאחר הגעתה ברכבת הראשונה לנתב"ג.
נוסעי הרכבת עלו מיד אל אוטובוס ההסעה שחיכה להם בכניסה לתחנה והובילם אל מסוף 1 של נמל התעופה. שירות ההסעות בין התחנה למסוף הישן מופעל עבור הנוסעים על ידי רכבת ישראל באמצעות שלושה אוטובוסים ונהגים של חברת 'תור בוס', ובתחנות האיסוף בשני הקצוות מופיע לוח הזמנים של ההסעות, שמותאם לשעות ההגעה והיציאה של כל הרכבות. השירות יופעל במתכונת זו עד לפתיחת מסוף 3 החדש של נמל התעופה, שממוקם מעל לתחנת הרכבת.
למעלה: אוטובוסי ההסעה של חברת 'תור בוס' מתחנת הרכבת של נתב"ג
למסוף 1 של נמל התעופה עומדים בתחנת ההסעה שהוקמה ביציאה מתחנת הרכבת, אליה הם
מגיעים לקראת יציאת הרכבות (בתמונה מימין) וממנה הם יוצאים אחרי הגעתן.
למטה: הראל אבן (בתמונה מימין), מנהל אגף התנועה
ברכבת ישראל, וחנן מוסקוביץ' (בתמונה משמאל), אחראי שירות הלקוחות בנתב"ג, מסבירים לנוסעי ההסעה החוזרים מחו"ל על השירות החדש.
שלוש-עשרה דקות לאחר הגעתה, יצאה הרכבת הראשונה בחזרה צפונה, לכיוון קרית מוצקין, כרכבת 10, אולם הפעם ללא נוסעים. אלו החלו להופיע ברכבות היוצאות מנמל התעופה לקראת הבוקר.
מערכי קרונועי IC3 מספר 12 (הקרוב) ו-39 לקראת יציאה מתחנת נתב"ג כרכבת 10 (נתב"ג 03:53-נהריה), הרכבת המסחרית הראשונה שיוצאת מתחנת נתב"ג.
בתחנת הרכבת בנתב"ג פגשנו את האדריכל שתכנן אותה עבור רשות שדות התעופה ורכבת ישראל, צבי לישר. התחנה נבנתה על ידי הרשות לפי דרישות הרכבת. לדברי האדריכל, התוכנית המקורית היתה לבנות את התחנה כתת-קרקעית, אולם לבסוף התקבלה הצעתו לבנות את התחנה כתחנה פתוחה, בחפיר, וכך מתאפשרת חדירת אור יום טבעי וכן גננות בסמוך למסילות.
בין רציף האי של התחנה למפלס הכניסה למסוף החדש של נמל התעופה מקשרים הן דרגנועים לשני הכיוונים והן מעליות גדולות במיוחד בקיבולת של כ-42 אנשים ללא מזוודות. לתחנת הרכבת נבנו שתי כניסות כמעט זהות, אולם כיום מופעלת רק הכניסה המזרחית, בה הותקנו כבר הקופה, השערים האוטומטיים ומכונות הכרטיסים. מעל לקופות וכן בסמוך ליציאות ממסוף 3 של נמל התעופה הותקנו מסכי פלאזמה המציגים את לוח זמני הרכבות הקרובות היוצאות מהתחנה.
למעלה: משרד מנהל התחנה
המסוגנן שעל רציף התחנה שימש במהלך כל היום הראשון להפעלתה כחמ"ל מקומי של הרכבת
ובו רוכזו פעולות הביקורת והתפעול בשטח של התחנה והרכבות אליה וממנה.
למטה:
מתקני כרטוס ושילוט אלקטרוני בתחנה החדשה (מימין לשמאל) - שילוט אלקטרוני ברציפים;
מסך פלאזמה, המציג את הרכבות הבאות הצפויות לצאת
מהתחנה שתלוי, מעל לקופות; שלוש מכונות למכירת כרטיסים בכניסה לתחנה ומעליהן עמוד זיהוי תחנה גמדי של רכבת ישראל.
התחנה היתה מוכנה לפתיחה כבר באמצע חודש אוגוסט, אולם בעקבות דחיית פתיחת מסוף 3 החדש של נמל התעופה הוחלט לאחר את פתיחת התחנה. נכון להיום אמור המסוף החדש להיפתח ב-2 בנובמבר, ועד אז יש הזדמנות לחובבי הרכבות לנסוע בחינם בהסעה שעוברת בסמוך לקו הרכבת בין תחנת נוסעים לתחנה התפעולית של נתב"ג, בה ממתינות מרבית הרכבות בין הנסיעות.
במהלך היום פעלו הרכבות אל הקו ממנו באופן תקין וללא בעיות, עדות להכנות המקיפות שערכה הרכבת להפעלת הקו. כמות הנוסעים, במיוחד בשעות הלילה, היתה גבוהה מעט מן הצפוי ליום הראשון של פעילות הקו, וביניהם היו לא רק נוסעים לחו"ל ושבים משם אלא גם עובדי נמל התעופה וחיילי חיל האוויר המשרתים בסמוך לו. ברכבת הראשונה וברכבות אחרות לכיוון דרום בלילה אף נסעו חיילים ואזרחים ששאפו להמנע משעות העומס של יום ראשון בבוקר.
במהלך היום ניתן לראות בתחנת נתב"ג את כל סוגי רכבות הנוסעים של רכבת ישראל - קרונועים, מערכים דו-קומתיים, מערכי 'מו-דו' ספרדיים ואף קרונות מתכת קצרים. למעלה נראה מערך קרונות כאלו ובסופו קרון מתוצרת חברת Esslingen (לשעבר קרון ביניים של קרונוע) לאחר הגעתו כרכבת 41 (חיפה מרכז 07:17-נתב"ג) לרציף 1 בתחנת נתב"ג. בתמונה למטה נראה קרון 301 בקצה האחורי של מערך 'מו-דו' ספרדי מתוצרת חברת GEC-Alsthom (כיום Alstom) בעת יציאתו מהתחנה כרכבת 140 (נתב"ג 07:00-נהריה) בהובלת קטר 763 מדגם JT42BW ומאותה תוצרת. ביציאה מתחנת נתב"ג לכיוון תל אביב נאלצות הרכבות להתמודד כמעט מיד עם שיפוע עולה של כ-2% (1 ל-50).
חנוכת הקו הרשמית תיערך ב-21 באוקטובר, ולכבודה תופעל רכבת מיוחדת של שלושה מערכי קרונועי IC3 שתצא מתחנת תל אביב האוניברסיטה בשעה 10:36 לתחנת נתב"ג.
למען ההשוואה וההשכלה הכללית מצורפים להלן קישורים למספר קווי רכבת המשרתים נמלי תעופה בעולם. הרשימה היא חלקית בלבד, וכוללת רק שירותי רכבת המשרתים באופן ייעודי את נמל התעופה, בניגוד למצב בארץ בו משרתות אותן רכבות גם את נמל התעופה וגם את שאר שבדרכן הארוכה. כמו-כן ראוי לציין שמלבד השירות לנמל התעופה JFK בניו-יורק, כל השירותים הללו פועלים במשך פחות שעות ביממה מהשירות לנתב"ג.