נציגי התאחדות הקבלנים וקבלנים העובדים עם רכבת ישראל נפגשו היום עם הנהלת הרכבת על מנת לדון בתנאי החוזים שמכתיבה רכבת ישראל במכרזיה. לטענת הקבלנים, החוזים שלהם עם הרכבת אינם הוגנים, וגורמים להן לשאת במלוא הסיכונים והאחריות. לדבריהם, קיים במקרים רבים פער גדול בין כמות התשומות המוצגות במכרז לבין מה שנדרש בפועל בביצוע הפרויקט, עם עתודות גבוהות מדי שמוגדרות בכתבי הכמויות של הפרויקטים. אלו אמורים לשקף את תשומות המציאותיות בפרויקט, אולם במידה שכתב הכמויות אינו סביר, נדרש הקבלן המבצע לשאת בהוצאות לטענת הקבלנים הוצאה מיותרת זו גורמת להוזלת עליות בפנים אחרים של הפרויקט ובכך פוגמת באיכות הביצוע.
הקבלנים מתרעמים גם על סעיפי פרק זמן ההמתנה בחוזים. זמן ההמתנה, שיכול להימשך עד 18 חודשים בחוזי הרכבת, הוא הזמן בין חתימת החוזה לתחילת ביצוע העבודות. בפרק זמן זה אמור הקבלן לשמור על זמינות מיידית לביצוע הפרויקט בעת מתן צו תחילת העבודה. בנוסף יכולה הרכבת להפסיק בהתראה מיידית את העבודות לתקופה בלתי מוגבלת.
בין הפרטים הנוספים שמטרידים את הקבלנים בחוזי הרכבת נמצאים הצורך לממן על חשבונם טיפול באתרי עתיקות בהם הם נתקלים בעת הביצוע, וכן התעלמות מתנודות במחירי הברזלף שעשויים להשתנות באופן ניכר במהלך תקופת ההמתנה, ללא פיצוי מצד הרכבת.
בתגובה לטענות הקבלנים אמר איליה וולקוב, סמנכ"ל התשתיות של רכבת ישראל, שלמרות הסיכונים שהקבלנים נדרשים לקחת בחוזים, הם ממשיכים להגיש את מועמדותם למכרזים, מה שמעיד על התועלת שהם רואים בביצוע החוזים. לדבריו, במקרה של טעויות מהותיות בתכנון מבוצעים תיקונים בחוזים. בתגובה טען אברהם ליבר, מ"מ נשיא התאחדות הקבלנים, שהם משתתפים במכרזי הרכבת מפני שאין להם ברירה בגלל כמות העבודה הנמוכה בשוק הבניין.