מקור: מבקר המדינה
08.05.2005
08.05.2005
בדוח השנתי מספר 55ב של מבקר המדינה (העוסק בשנת 2004 ושנת הכספים 2003) דן המבקר, בין היתר, בשני הקשורים לרכבת ישראל - פרויקט שדרוג הקו לירושלים והליך הפרדת חברת רכבת ישראל מרשות הנמלים.
פרויקט שדרוג הקו לירושלים
הנושא העיקרי בו דן החלק אודות רכבת ישראל הוא פרויקט שדרוג הקו לירושלים. המבקר קובע שהחלטת הממשלה על ביצוע הפרויקט התקבלה על סמך נתונים חלקיים ולעיתים גם לא מבוססים, שהתבררו מאוחר יותר כשגויים, וכן על סמך הנחות שהפכו למוטעות בשל החלטות שנלקחו לאחר ההחלטה על ביצועו. לדעת מבקר המדינה, על הרכבת להפיק את לקחי הביקורת על מנת להבטיח שהליקויים המפורטים בדוח לא יישנו בפרויקטים עתידיים, במיוחד לאור תכניות הפיתוח הגדולות שהיא אמורה להוציאן אל הפועל.
בין היתר מציין המבקר שהנתונים שהוצגו בפני הממשלה אודות זמני הנסיעה הצפויים בקו, עלות הפרויקט ומשכו היו האופטימיים ביותר מבין ההערכות השונות, שרובן כלל לא הובאו לידיעת הממשלה. כן קובע המבקר שהערכת הכדאיות הכלכלית של הפרויקט היתה מוטעה בהנחת הייסוד שלה, לפיה הקו ימשיך להיות הקו היחיד לירושלים עד לשנת 2014 לפחות, בעוד שכבר בעת ההחלטה תוכנן להשלים קו נוסף כבר בשנת 2009. עלות הפרויקט הוערכה בעת בדיקת הכדאיות הכלכלית בכ-501 מליון ש"ח (כולל רכישת ציוד נייד) אולם לבסוף הסתכמה בכ-726 מליון ש"ח, ייקור של כ-50 אחוזים. לדעת המבקר ניתן היה להמנע מחלק מהייקור באמצעות תכנון מקיף ומעמיק יותר מראש.
מבקר המדינה מתח גם ביקורת אודות תהליך קבלת ההחלטות בנושא רכישת ציוד נייד עבור הפעלת הקו המשודרג. תהליך זה ארך כ-5 שנים ותוצאותיו הסופיות (רכישת קרונועים מדגם IC3 במקום רכבות רוכנות) הביאו לייקור עבודות התשתית הנדרשות ופגיעה משמעותית בשירות שיוצע לנוסעים בקו המשודרג (מבחינת זמן ותדירות הנסיעות). פגיעה זו בשירות מטבע הדברים גם צפויה לפגוע בכדאיות הכלכלית של הקו, שהוגדרה מלכתחילה על-ידי כל הגורמים המעורבים כגבולית, אולם ההחלטות על שינוי מדיניות הנייד התקבלו באופן פנימי, זמן רב אחרי תחילת ההשקעות בפרויקט.
המבקר מצא פגמים גם בתהליך התכנון ההנדסי והיישום של הפרויקט, ובפרט בתהליכי בחירת המהנדסים והקבלנים עבורו. את מטלת התכנון ההנדסי הטילה הרכבת על החברה שהצעתה היתה הזולה ביותר, זולה בהרבה מהערכת הרכבת, זאת למרות חוסר נסיונה של החברה המציעה בתחום. בסופו של דבר הסתכמה עלות התכנון בסכום שהיה גדול פי כמה מההצעה המקורית, וגם גדול משמעותית מאומדן הרכבת. גם בעת ביצוע התכנון התנהלה הרכבת, לדעת המבקר, באופן לא ראוי ולא מקצועי ובפעולותיה הביאה בסופו של דבר ליצירת עיכובים והגדלת עלויות יישום הפרויקט. בין הבעיות הבולטות שעלו בשל התכנון הלקוי היו בעיות קרקע בלתי צפויות, הסחפות גשר נחל שורק ועלות יתרה בחיזוק גשרים אחרים וחוסר תיאום עם רשות הטבע והגנים.
רכבת ישראל הודיעה למבקר המדינה בעת הכנת הדוח כי כי הפיקה ויישמה לקחים מהפרויקט בנושא הליכי התכנון והתקשרויות עם קבלניה. בין היתר ערכה הרכבת שינוי ארגוני בחטיבת התשתיות שכלל גם הוספת עובדים מקצועיים, שינתה ושיפרה את חוזי התכנון, הניהול והפיקוח, הקימה ועדה לסיווג מתכננים, הגדילה את מאגר המתכננים והיועצים וחתמה על הסכמים עם מתכננים לצורך בקרה ותכנון.
פירוק רשות הנמלים והרכבות
בנושא הפרדת חברת רכבת ישראל מרשות הנמלים, אליה צורפה הרכבת בשנת 1988, מצא המבקר שרבות מהחלטות הממשלה ודרישות החוק לא יושמו עד חודש אוגוסט 2004, למרות שהחברה, שהוקמה עוד בשנת 1998, החלה את פעילותה המלאה כבר ב-1 ביולי 2003.
בין היתר קובל מבקר המדינה על כך שבשל העיכוב בתהליכי החקיקה הנדרשים, נמצאת כיום סמכות הבקרה המקצועית על הרכבת - כולל רישוי וקביעת כללי בטיחות - בידי הרכבת עצמה. גם הליך פירוק רשות הנמלים והרכבות, שהמשיך בפירוק רשות הנמלים, לא הושלם עדיין כראוי לדעת המבקר ולא הוברר עדיין אילו סכומים אמורים לעבור מהממשלה לרשות ולמרכיביה החדשים בעקבות הפרדת הרכבת ממנה, כפיצוי על ההשקעות שהשקיעה בה. תחום נוסף שהשינוי בו לא הושלם הוא חתימת הסכם המקרקעין של הרכבת. אמנם הסכם עקרונות בתחום זה נחתם כבר בחודש אפריל 2004 בין הממשלה לחברת הרכבת, אולם ההכם הסופי עוד לא נחתם וממילא מצא המבקר שהעקרונות שהוסכמו הם כלליים מדי ולא מבוססים על תכנון מפורט.
בנושא העברת עובדי הרכבת מהרשות לחברה החדשה נתקל המבקר בפיגור רב עוד יותר ביישום החלטות, שכן אפילו ההחלטות בנושא זה מתקופת צירוף הרכבת לרשות עדיין לא יושמו במלואן, ונמצא שיש לכך יש משמעויות כספיות בסדר גודל של כ-270 מליון ש"ח כיום.
מבקר המדינה מתח ביקורת גם על אופי הכנת תוכנית ההשקעות הנוכחית בפיתוח הרכבת, 'חומש 2003-2008', בהיקף של כ-20 מיליארד ש"ח. המבקר מצא שלא הוכנו תחשיבים ואומדנים מפורטים של עלויות הפרויקטים הכלולים בתוכנית, לא בוצעו עבורם בדיקות כלכליות כנדרש ולא הוכנו סדרי עדיפיות להשקעות בהם.
'חדשות הרכבת' מביע דעה:
בדוח האמור לא מצא המבקר סימנים כלשהם של פעולות בעלות כוונות רע, אלא התמקד באי-יישום החלטות, חוקים ותקנות ובתפקוד לקוי של בעלי המקצוע ומקבלי ההחלטות. אמנם אין בידינו את מרבית חומר המקור עליו התבסס המבקר, אולם ניכר שאנשי המשרד עשו עבדו מקצועית ומעמיקה, גם בנושאים טכניים ייעודיים ומורכבים שאינם בתחום המושגים של מרבית הציבור, וחבל שקילקלו את הרושם הזה על ידי הכנסת פסקה הסטורית רוויית שגיאות אודות תולדות הקו לירושלים.
את הדו"ח המלא ניתן ומומלץ להוריד מאתר מבקר המדינה.