הגדרות הנתונים המופיעים בעמודים אודות הציוד הנייד

מאת חן מלינג

בעמוד זה מופיעים הסברים אודות קטגוריות הנתונים המוצגות עבור כל אחד מסוגי הציוד בעמודי הציוד הנייד. ניתן לגלול במורד העמוד או לעבור ישירות אל החלק הרצוי על-ידי הקשה על הכותרות המתאימה ברשימה שלהלן. ניתן לחזור אל ראש העמוד על-ידי הקשה על השורה המתאימה בסוף כל חלק.

מספרים (ברכבת ישראל)

כללי

בדומה לנעשה בגופים רבים בעולם, מוקצה לכל יחידת ציוד ברכבת ישראל זיהוי ייחודי. הזיהוי הרשמי של הקטרים, הקרונועים והקרונות נעשה ברכבת ישראל מאז הקמתה על-ידי מספרים פשוטים ועל-ידי סימולים המורכבים ממספרים ומאותיות.

במספור הציוד הנייד רכבת ישראל אין שיטתיות וחוקיות מסודרת, למעט מספור היחידות בתוך מערכי הקרונועים ושיטת המספור המשמשת לזיהוי קרונות המשא מאז שנות ה-70. מצב זה שונה מזה הקיים בחברות רכבת רבות בעולם, כגון ברכבת הממשלתית של גרמניה מאז שנות ה-20 וברכבות של בריטניה מאז 1973, בהן זיהויו של כל קרון או קטר מורכב מזיהוי הסוג, מזיהוי המספר של אותה יחידה מתוך אותו הסוג ולעיתים אף מפרטים נוספים כגון קוד של בעלות או של תת-סוג.

קרונות הנוסעים והקטרים (ובעבר גם קרונות המשא) מזוהים ברכבת ישראל עפ"י מספר פשוט בן שתיים עד ארבע ספרות. שורשיה של שיטת זיהוי זו נעוצים בתקופת המנדט ובאופן בו מספרה רכבת המנדט (Palestine Railways - PR) את קטריה וקרונותיה. למעשה, רכבת ישראל המשיכה לאחר הקמתה להשתמש במספרי הציוד הקיימים וזיהתה ציוד חדש במספרים המתאימים ל-'שיטה' הקיימת, לפחות במשך זמן מסוים.

למרות שרכבת המנדט השתדלה למספר את קרונות הנוסעים וקרונות המשא לפי שיטתיות מסוימת (חלוקת סדרות המספרים לפי ייעוד הקרון), רכבת ישראל לא יישמה במלואה חלוקה זו, ולעיתים גם התאימה לצרכיה את חלק מה-'כללים' שהיו נהוגים בה.

קטרי קיטור (מסילה תקנית)

קטרי הקיטור שנרכשו על-ידי רכבת המנדט מהצבא הבריטי על זרועותיו לאחר תום כל אחת ממלחמות העולם המשיכו לשאת את מספריהם הקיימים עד לפרישתם או להסבתם לדגם אחר. קטרי הקיטור שנרכשו כחדשים או שהוסבו על-ידי רכבת המנדט מוספרו במספרים חד- ודו-ספרתיים. מספור זה נעשה ללא חוקיות מתמשכת, אם כי כל הקטרים מסוג מסוים מוספרו באותה סדרת מספרים, לפי סדר רכישתם/הסבתם. לאחר הקמתה, שמרה רכבת ישראל על מספריהם של כל הקטרים שנשארו מתקופת המנדט, וכן שמרה על מספריהם של קטרי הקיטור המצריים שנתפסו כשלל במסגרת מבצע סיני בשנת 1956, מכיוון שאלו לא היו חופפים למספרי הקטרים הקיימים.

קטרי דיזל

כלל קטרי הדיזל שנרכשו על-ידי רכבת ישראל, כמו-גם אלו שנתפסו כשלל מהרכבת המצרית במלחמת ששת הימים בשנת 1967, מוספרו במספרים תלת-ספרתיים. שורשיה של החלטה זו נעוצים ככל-הנראה בעובדה שמספרי היצרן של שלושת הקטרים הראשונים, שנרכשו מבלגיה, היו 103-101. מספור זה התאים לצרכיה של הרכבת, שרצתה להימנע מחפיפה בין מספרי קטרי הקיטור שעדיין שירתו לאלו של קטרי הדיזל. בדומה למספור קטרי הקיטור, לא קיימת חוקיות מתמשכת בהקצאת המספרים לקטרי הדיזל מלבד ההקפדה על מספור כל הקטרים בקבוצות מספרים לפי סוגם. בהתחלה נעשתה הפרדה בין קטרי קו ראשי (שמוספרו בסדרה 1XX), קטרי עיתוק (שמוספרו בסדרה 2XX) וקטרים גדולים (סדרה 3XX), אולם מחלוקה זו נשארה כיום רק ההקפדה על מספור קטרי העיתוק בסדרה 2XX.

קטרי הדיזל היחידים שעברו מספור מחדש במהלך שירותם ברכבת ישראל היו שלושת הקטרים מדגם G16, שמוספרו בתחילה 303-301, אולם זמן קצר לאחר מכן הוחלט למספרם 163-161 עקב התנגשות מספריהם המקוריים עם מספריהן של רכבות משא.

בנוסף לאמור לעיל, היו בבעלות רכבת ישראל מספר קטרי דיזל שלא מוספרו במספר מתאים, ושמרו על מספריהם של בעליהם הקודמים - קטרי הדיזל שנשארו מתקופת המנדט וקטר דיזל בודד שנלקח שלל ממצרים במבצע סיני.

קרונות נוסעים

רכבת המנדט (Palestine Railways - PR) נהגה למספר את קרונות הנוסעים שברשותה במספרים דו- ו-תלת-ספרתיים, תוך חלוקה לסדרות מספרים עפ"י ייעוד הקרון וסוגו. לדוגמה, קרונות המחלקה הראשונה מוספרו בסדרה 1XX, קרונות למחלקה שנייה מוספרו בסדרה 2XX וקרונות מיוחדים (כמו קרונות טרקלין וקרונות שירות) מוספרו במספרים דו-ספרתיים.

רכבת ישראל שמרה על מספריהם של כל קרונות הנוסעים שנשארו ברשותה לאחר הקמתה, גם כאשר הוסבו חלקם לייעודים אחרים (כגון קרון מזנון, קרון קשר וקרון ללא מחלקה) והמשיכה למספר את קרונות הנוסעים החדשים במספרים דו ו-תלת-ספרתיים, בחלוקה לסדרות לפי סוג הקרון, אולם ללא חלוקה לפי ייעוד. הסדרות הראשונות של קרונות הנוסעים שנרכשו על-ידי רכבת ישראל מוספרו כך שמספרי הקרונות החדשים לא יחפפו עם מספרי הקרונות הקיימים וגם לא עם מספרי הקטרים. רק בשנות ה-90 חזרה רכבת ישראל והשתמשה בסדרות מספרים 'משומשות' למספור קרונות הנוסעים החדשים שלה, וזאת שנים רבות לאחר שהקרונות הישנים האחרונים יצאו מהשירות.

קרונות הנוסעים הראשונים שקיבלו את מספרים שכבר היו בשימוש על-גבי קטרים, קרונות 111, 112 ו-113, קיבלו את הקידומת 'ב' למספריהם בכדי להבדיל ביניהם לבין הקטרים. עם זאת, בהמשך בוטלה הקידומת והקרונות הנוספים מאותה סדרה קיבלו מספרים עוקבים ללא קידומת. גם המספרים 615-601 הם משותפים לקרונות נוסעים ולקטרים, אולם קרונות נוסעים אלו נכנסו לשירות לפני הקטרים בעלי אותם המספרים, ומעולם לא קיבלו סימון מיוחד על מנת להבדילם.

קרונות משא

בדומה לסוגי הציוד האחרים, גם במספור קרונות המשא המשיכה בתחילה רכבת ישראל את השיטה שירשה מרכבת המנדט (Palestine Railways - PR) . עם זאת, בהמשך יצרה רכבת ישראל שיטה חדשה ושונה לחלוטין ומספרה מחדש את מרבית הקרונות שנותרו בשירות באותה עת.

רכבת המנדט מספרה את קרונות המשא שלה במספרים בני שתיים עד ארבע ספרות עם חלוקה לסדרות על-פי סוג הקרון וייעודו. במקרים מסוימים, כמו בקרונות הארגזיים בקיבולת 12 טון שנרכשו בכמויות גדולות, לא הספיק טווח המספרים המקורי שהוקצה לאותו סוג או ייעוד של קרון, ומספור הקרונות המשיך בטווח מספרים פנוי אחר, ללא קשר הכרחי לייעוד הקרון.

כאמור, המשיכה רכבת ישראל עם הקמתה להשתמש במספרי הקרונות הקיימים, ומספרה קרונות חדשים תוך הצמדות רבה ככל האפשר לשיטת ההקצאה הקיימת. במהלך שנות ה-70 הוחלט ברכבת ישראל למספר מחדש את כל צי קרונות המשא לפי שיטה שתערוך הבדלה ברורה בין סוגי הקרונות עפ"י ייעודם ועפ"י הקיבולת שלהם.

השיטה שנבחרה אז ושמשמשת עד היום מתבססת על מספר זיהוי בן שלושה חלקים:

1. אות עברית בודדת - מציינת את ייעוד הקרון או את מבנהו, לפי הפירוט שלהלן -
   

   האות סוג הקרון א קרון ארגזי ב קרון מיכל להובלת גז ג קרון גלוי ד קרון מיכל להובלת דלק ז קרון מיכל להובלת חומצה זרחתית ח קרון משפכי להובלת פחם עבור חברת החשמל ט קרון שטוח לעומס מרוכז (כגון טנקים) כ קרון משפכי להובלת אשלג - בבעלות חברת 'כתר' ל קרון משפכי להובלת תבואה בתפזורת - עבור חברת 'מילובר' מ קרון משפכי להובלת מלט (נ) קרון נוסעים (האות מופיעה רק ברשימות פנימיות של הרכבת) ע קרון להובלת מלח עבור חברת המלח בעתלית פ קרון משפכי להובלת פוספטים ואשלג צ קרון משפכי להובלת פוספטים - בבעלות חברת 'כתר' ר קרון משפכי להובלת רבד ש קרון שטוח לעומס מחולק ת קרון משפכי להובלת תבואה בתפזורת

   קרון מיכל להובלת גז מספר ב 002 55 הקרון נושא עליו, מלבד מספרו ברכבת ישראל, גם את מספר המיכל של חברת 'פז-גז', אותה שירת, וכן לוחית עם מספרו המקורי במחלקת המלחמה הבריטית במהלך מלחמת העולם השנייה (כשהיה עדיין קרון ארגזי) - 6144. (חן מלינג - 16.04.1997)

   (הערה - במרבית המקרים, נבחרה האות לפי אחת המילים בתיאור הקרון)
   
   
2. מספר סידורי של הקרון מתוך אותו הסוג - שלוש ספרות
   
3. קיבולת הקרון בטונות או באלפי ליטרים (בקרונות מיכל) - מעוגל למספר שלם

בנוסף לשיטת המספור לקרונות המשמשים להובלת מסחרית, מוספרו הקרונות המשמשים למשימות פנימיות בלבד, ללא רווח כספי ישיר, בסדרת המספרים 1XXX, תוך חלוקה לטווחי מספרים לפי ייעוד כללי.

דוגמאות למספרי קרונות לפי השיטה הנוכחית -

• קרון ת 010 66 - קרון משפכי להובלת תבואה בתפזורת, בקיבולת 66 טון
• קרון ב 002 55 - קרון מיכל להובלת גז נוזלי (עם מיכל של חברת 'פז-גז') בקיבולת 55 אלף ליטר
• קרון 1124 - קרון שרות לשימוש פנימי - הובלת להובלת מערכי גלגלים.

בנוסף למספור של רכבת ישראל, נשאו חלק מקרונות המשא שבבעלות פרטית גם מספרים שניתנו להם על-ידי בעליהם. פירוט אודות מספרים אלו ייעשה בעתיד בעת ההתייחסות לאותם סוגים מסוימים.

קרונועים

כל אחד מארבעת סוגי הקרונועים שפעלו בארץ על המסילה התקנית מאז תקופת המנדט מוספר על-פי שיטה שונה, וללא קשר ישיר למספור הקטרים וקרונות הנוסעים.

• קרונועי הקיטור של רכבת המנדט (Palestine Railways) - המערכים מוספרו כיחידה אחת, ללא הפרדה בין שני הקרונות הקשורים בחיבור מפרקי. שני המערכים שיועדו למסילה התקנית מוספרו 1 ו-2, ושני אלו שיועדו למסילה הצרה מוספרו 11 ו-12. כלל המערכים שמרו על מספריהם גם לאחר שהוסבו לקרונות גרורי קטר.
• קרונועי 'אסלינגן' - כל מערך קיבל מספר סידורי החל מ-1. היחידות המקוריות של כל מערך מוספרו באותו מספר כמו המערך, כאשר יחידות הביניים ויחידות הניהוג קיבלו קידומת של אותיות כדי להבדילם מיחידות המנוע. יחידות הביניים קיבלו את הקידומת 'קב' (קיצור ל-'קרון ביניים') ויחידות הניהוג קיבלו את הקידומת 'נ'. יחידות הביניים הנוספות שנרכשו בהמשך מוספרו בהמשך לקודמותיהן, במספרים גבוהים יותר, שלא מתאימים למספרי המערכים. כלל היחידות שמרו על מספריהן גם לאחר שהמערכים הפכו לגרורי קטר ועד להוצאה מהשירות בסוף שנות ה-70. היחידות שהוסבו לקרונות נוסעים רגילים בשנות ה-90 קיבלו מספרים חדשים בסדרת המספרים של קרונות הנוסעים, ללא קשר למספריהן הקודמים.
• קרונועי IC3

  כל המערכים מוספרו, עקרונית, באופן עוקב מ-01 ואילך, אולם הם אינם נושאים את מספריהם. כל יחידה נושאת מספר המזהה את סוגה ואת המערך אליו היא משתייכת. מספור היחידות נעשה לפי השיטה הבאה, המבוססת על שיטת מספורם של המערכים מסוג זה ברכבת הדנית (DSB), כאשר XX מייצג את מספר המערך: יחידות מנוע/ניהוג MF1 מוספרו בסדרה 70XX יחידות מנוע/ניהוג MF2 מוספרו בסדרה 72XX יחידות הביניים FF מוספרו בסדרה 74XX שיטת מספור זו מאפשרת להוסיף בעתיד יחידות ביניים נוספות שימוספרו עפ"י אותה השיטה בלי לשנות את המספור של היחידות הקיימות על-ידי יצירת סדרות מספרים נוספות, עם ספרת מאות שונה. למספרי היחידות של עשרת המערכים הראשונים נוספה הקידומת -188, ככה"נ תוך התייחסות לחטיבת השריון 188, בה שירת מנכ"ל רכבת ישראל שכיהן בעת הגעת הקרונועים - אלוף (מיל.) משה בר-כוכבא ( בריל ) ז"ל. חלק מהיחידות של עשרת המערכים הראשונים איבדו את הקידומת במהלך השנים. לפחות במקרה אחד, בו שולבו באופן זמני שלוש יחידות משני מערכים שונים למערך אחד, שונה המספר של היחידה הבודדת כך ששתי הספרות האחרונות יתאימו לאלו של שתי היחידות האחרות. לאחר מכן קיבלה אותה היחידה את מספר המקורי.

  יחידת מנוע/ניהוג (MF2) מספר 7207-188 של מערך IC3 מספר 07. (חן מלינג - 23.10.1997)

• קרונועי רכינה מסדרה 611 - שתי היחידות של המערך הבודד מדגם זה שהובא לארץ לצרכי הדגמה שמרו לאורך כל שהותם כאן על המספרים שניתנו להן על-ידי הרכבת הגרמנית (Deutsche Bahn AG), על פי שיטת המספור התקנית שלה. פירוט (בגרמנית) אודות שיטת המספור הגרמנית הנוכחית ניתן למצוא באתר triebfahrzeuge.de, המוקדש לציוד המניע של הרכבות בגרמניה, בעמוד הראשון של לקסיקון המונחים באתר.

לחזרה לראש העמוד הקישו כאן

סימול היצרן

מרבית יצרני הציוד הנייד נוהגים כיום להקצות למוצריהם סימול מילולי, מספרי או אלפא-נומרי על-פי שיטות פנימיות או על-פי שיטות סימול בינלאומיות (כמו השיטה לסימול קרונות משא של איגוד הרכבות הבינלאומי - UIC) או של מזמין הציוד (לדוגמה - הרכבת הגרמנית - DB ).

מכיוון שרכבת ישראל לא טרחה במהלך השנים להקצות סימולים משלה לסוגי הציוד השונים (אם מתעלמים משיטת המספור של קרונות המשא שאומצה בשנות ה-70 ושניתן ליצור ממנה סימולים כמו 'כ-60' ו-'א-25/2') מובאים בעמוד הראשי אודות קטרי בדיזל סימולי היצרן של כל סוג, היכן שקיימים כאלו רשמיים. לגבי מרבית הסוגים של קרונות הנוסעים והקרונועים שפעלו בארץ לא ידועים סימולי היצרן, למעט אלו שצוינו בכותרת החלק המתאים ביחד עם הכינויים של אותו סוג ציוד.

לעיתים, סוג ציוד מסוים ידוע במספר סימולים, כגון סימול של היצרן וסימול של צרכן חשוב של אותו הציוד, ולעיתים סוג מסוים של ציוד סומל באופן רשמי על-ידי היצרן במספר סימולים שונים בתקופות שונות, ואף באותה תקופה. לדוגמה, קטרי הקו הראשי שיוצרו עבור רכבת ישראל על-ידי חברת Alstom נשאו באופן רשמי מתחילת ייצורם שני סימולים שונים - זה של היצרן וזה של יצרן מערכת ההנעה - GM-EMD. במקרה של אותם הקטרים, גם שונה סימול היצרן (של חברת Alstom) לפחות פעם אחת במהלך תקופת ייצורם.

מטעמים של שמירת הפשטות וקלות ההתמצאות, לא פורטו בעמודים העיקריים של קטרי הדיזל ושל ציוד רכבות הנוסעים כל השינויים שנעשו בסימולי הקטרים במהלך השנים, ואלו יפורטו בעתיד בעמודים הנפרדים שמתוכננים עבור כל סוג.

פירוט באנגלית אודות הסימולים שניתנו על-ידי יצרן הקטרים GM-EMD והיצרנים הקשורים אליו למוצריהם ניתן למצוא באתר Larry Russell's General Motors Export pages בעמוד אודות סימולי הדגמים השונים .

לחזרה לראש העמוד הקישו כאן

כינויים בארץ

למרות שרכבת ישראל לא השתמשה בשיטת סימול מסודרת לגבי סוגי הציוד הנייד השונים שלה (למעט הציוד ההנדסי), תמיד היה קיים צורך לזהות ולהבדיל בין הסוגים השונים. בכדי להתמודד עם צורך זה, הופיעו בשפת הרכבת כינויים שונים (ולעיתים אף משונים), שבחלק מהמקרים גם הפכו למעין סימולים הרשמיים, שהופיעו במסמכים פנימיים וחיצוניים.

בעמודים הראשיים של קטרי הדיזל ושל רכבות הנוסעים נעשה ניסיון לפרט כמה שיותר כינויים מאלו שהשתרשו עם חלוף השנים, וגם מאלו שתקופת השימוש בהם היתה קצרה. מכיוון שחלק מהכינויים נאמרו בעל-פה בלבד ואף חלק מאלו שהועלו על הכתב נכתבו בצורות שונות, קשה להתחייב לצורת איות מסוימת, וכאן נעשה שימוש בנוסח הנפוץ ביותר או הנכון ביותר מבחינה דקדוקית, לפי שיקול הדעת של המחבר.

מקרה יוצא דופן של כינויים שניתנו באופן רשמי על-ידי הנהלת רכבת כמעין שיטת סימול הוא זה של מרבית סדרות קרונות הנוסעים שנרכשו על-ידי רכבת ישראל. קרונות הסדרה הראשונה שנרכשה, מתוצרת Orenstein & Koppel, כונו בתחילה 'הקרונות הכחולים' על שום צבעם שהיה שונה מהצבע האפור שנשא מרבית הקרונות הישנים. עת הגיעה סדרת הקרונות השנייה שנרכשה, מתוצרת Carel Fouché , שהיו צבועים אף הם בצבע כחול, נוצר צורך להבדיל ביניהם. הכינויים שהוחלט עליהם לבסוף התבססו על קיצור שמות היצרן - 'אוקו' (יש לקרוא O-Ko) לסדרה הראשונה ו-'קרפ' (יש לקרוא CarF) לסדרה השנייה. בהמשך כונתה הסדרה השלישית, שיוצרה ביוגוסלביה, 'יוגו', ואילו סדרות הקרונות שנרכשו כחדשים בשנות ה-90 כונו בהתאם למאפיין שייחד אותן - 'מו-דו' לקרונות ה-Push-Pull (מושך-דוחף) הראשונים ו-'דאבל-דק' או 'DD' לקרונות הקומותיים.

לחזרה לראש העמוד הקישו כאן

סידור גלגלים

כבר בתחילת עידן הרכבות המונעות נפוצה הגישה לפיה מובדלים סוגי קטרים (או קרונועים) על-פי הרכב וסידור מערכת הצירים (סרנים) והגלגלים שלהם, כשההבדלה הבסיסית ביותר היא בין צירים מונעים לכאלו שאינם (כל זאת בתקופה שבה כל זוג גלגלים של רכבת חוברו על-ידי ציר אחד). במקומות שונים בעולם פותחו שיטות שונות לייצוג ולסימול אותה הבחנה, כאשר שתיים מהן התפשטו מאוד ומשמשות היום, גם אם בצורה מופשטת, במקומות רבים בעולם. שתי שיטות אלו הן הגרמנית וזו שפותחה על-ידי ווייט (Whyte). ההבדל העיקרי בין שתי שיטות אלו הוא שהראשונה מתארת את מספר הצירים של הציוד המניע (קטרים/קרונועים) בעוד השנייה מתייחסת למספר הגלגלים. מכיוון שבצפון אמריקה נעשה שימוש עד היום בשיטה של ווייט גם לסיווג קטרי דיזל בעוד שאפילו בבריטניה משתמשים כיום בגרסא של השיטה הגרמנית לקטרים מודרניים (אבל עדיין בשיטת ווייט לסיווג קטרי קיטור) נעשתה בעמוד הראשי אודות סוגי קטרי הדיזל התייחסות לשתיהן. עם זאת, בעמוד הראשי אודות ציוד הנוסעים צוין לכל סוג של קרונוע רק סימולו על-פי השיטה הגרמנית, מכיוון שהיא הנפוצה ביותר.

שיטת ווייט (Whyte)

לפי שיטת ווייט, מחולקים גלגליו של כל קטר לגלגלים מכווינים (שנמצאים לפני הגלגלים המניעים), גלגלים מניעים וגלגלים 'עוקבים' (שנמצאים מאחורי המניעים). סימולו של כל קטר כולל את מספר הגלגלים מכל קבוצה, מופרדים על-ידי מקפים, כאשר קצהו הקדמי של הקטר נמצא בקצה השמאלי של הסימול. לסימולו של קטר שבו מיכלי המים ו/או הדלק נמצאים על הקטר עצמו ולא בקרון צמוד ('טנדר') מתווספת האות T (קיצור של 'Tank') ולעיתים אותיות נוספות המסמלות את סוג המיכלים. בקטרים שלהם מספר קבוצות נפרדות של גלגלים מניעים, מיוצגת כל קבוצה על-ידי ספרה נפרדת.

דוגמאות לסימולי קטרי קיטור לפי שיטת ווייט:

בצפון אמריקה, ובמספר מקרים גם בבריטניה, נהוג עד היום לסווג את קטרי הדיזל על-פי שיטה דומה, למרות שמרבית הקטרים המודרניים מצויידים בגלגלים מניעים בלבד. לעיתים מתווספות לצורך הבהרה אותיות לטיניות המציינות את סוג ההנעה.

דוגמאות לסימול קטרים עם מנועי בעירה פנימית לפי שיטת ווייט ופיתוחיה:

השיטה הגרמנית לסיווג קטרים

בשיטה זו נספרים הצירים, ולא הגלגלים, של הציוד המניע. קבוצות צירים מונעים מצוינות על-ידי אות לטינית (A= 1, B=2, C= 3 וכיו"ב) וקבוצות צירים שאינם מונעים מצוינות על-ידי ספרה. קבוצות צירים הכלולות בחוגון או במסגרת הנפרדת מגוף הקטר מצוינות על-ידי גרש בודד לאחר סימול הקבוצה. קבוצות צירים מונעים בהם לכל סרן ישנה הנעה נפרדת (לדוגמה, על-ידי מנוע הסעה חשמלי) מצוינות על-ידי הספרה 0 או האות הלטינית o.

השיטה המקורית והמפורטת כוללת בסימול גם פרטים טכניים אודות קטרי הקיטור ואודות קרונות המים והדלק שלהם (ה-'טנדרים'), אולם אלו לא יפורטו כאן.

דוגמאות לסימול קטרים לפי השיטה הגרמנית:

שיטה זו הפכה לפופולרית והנפוצה ביותר באירופה ובמקומות רבים בעולם, וזכתה בשל כך לגרסאות מופשטות ולא-תקניות רבות לסימוליה, כגון BoBo, A1A-A1A וכיו"ב.

שיטות נוספות

חברות וארגוני הרכבות באירופה פיתחו במשך השנים שיטות רבות ושונות לסיווג וסימול הציוד המניע (קטרים וקרונועים) שלהן. רובן אינן קשורות ישירות למתרחש בארץ, אולם שתי דוגמאות מובאות כאן בתיאור כללי לצורך המחשה.

השיטה שנפוצה בעבר בשווייץ לתיאור ציוד מניע מתבססת על אות או אותיות לטיניות גדולות לתיאור סוג הציוד (כגון מהירות, תפקיד ובמקרה של קרונועים, סיווג המחלקה), אות או אותיות לטיניות קטנות לתיאור סוג הנעה ומספר בצורת שבר שמציין את מספר הצירים המונעים מול מספר הצירים הכללי. לדוגמה - קטר מסוג Ae 6/6 הוא קטר חשמלי בעל מהירות מירבית של מעל ל-80 קמ"ש שכל ששת ציריו מונעים, קרונוע מסוג RBe 4/4 הוא קרונוע חשמלי של מחלקה שנייה בעל שני חוגונים דו-סרניים בהם שני הצירים מונעים ו-Tm היא קרונית עובדי מסילה (מכונה 'טרקטור') עם מנוע בעירה פנימית. פירוט (בגרמנית) אודות שיטה זו ניתן למצוא באתר הבית של אן-מארי ורולנד לרצ', בעמוד אודות הציוד המניע בשווייץ.

בצרפת נהוג עד היום להתייחס בסיווג ובמספור קטרים למספר הצירים שלהם, בדומה לשיטה הגרמנית, אולם באופן פחות מורכב. בתקופת קטרי הקיטור הורכבו סימולי סוגי הקטרים ממספר הצירים מכל סוג, בתוספת אות או אותיות בכדי להבדיל בין סוגים שונים של קטרים בעלי אותו סידור גלגלים. כך, מספריהם של קטרי הקיטור האמריקאיים הגדולים שנמסרו כסיוע לצרפת לאחר מלחמת העולם השנייה כללו את הקידומת 141R, המציינת כי זהו קטר בעל ציר מכווין אחד, ארבעה צירים מניעים וציר 'עוקב' אחד. בסוריה נעשה שימוש בשיטה דומה לסימול קטרי הקיטור, ומספרו של כל קטר כלל קידומת המציינת מספר הצירים, אולם ללא אותיות נוספות. קטרים 755-130 ו-803-031 של קו המסילה הצרה שנמתח בעבר בין בירות לדמשק הם שניהם בעלי שלושה צירים מניעים, אולם בראשון ישנו ציר אחד לפני הצירים המונעים ובשני אחריהם. בצרפת מקבלים גם כיום מספריהם של קטרי הדיזל והחשמל הגדולים קידומת המציינת על-ידי אותיות את מספר הצירים של הקטר, בחלוקה לחוגונים (לדוגמה - CC).

כינויים לסידורי גלגלים

במהלך המאה ה-19 נפוץ בארה"ב המנהג לתת לכל סידור גלגלים חדש של קטרים שהופיע כינוי מילולי. חלק מאותם כינויים נפוצו בקרב מרבית חברות הרכבות בצפון אמריקה ואף במקומות רבים בעולם (כמו הכינויים Mikado ו-Pacific) ואילו חלק מסידורי הגלגלים קיבלו כינוי אחר בכל חברה שרכשה קטרים כאלו.

בטבלה שלהלן מוצגים מספר כינויים נפוצים, בתוספת הסימול המתאים לפי שיטת ווייט ולפי השיטה הגרמנית:

טבלה מפורטת המשווה בין סימולי סידור הגלגלים של קטרי קיטור לפי השיטות הגרמנית, הצרפתית ושיטת ווייט, כמו-גם הכינויים האמריקאיים הנפוצים ניתן למצוא באתר Railway Technical Web Pages, המוקדש למידע טכני בנושא רכבות,בעמוד העוסק בסידורי גלגלים.

לחזרה לראש העמוד הקישו כאן

ייעוד מקורי (של קטרים)

ברכבת ישראל של היום, בדומה למצב שהיה בעבר (אפילו, במידה מסוימת, בתקופת המנדט), כמעט כל סוגי הקטרים משתתפים בכמעט כל סוגי המשימות - גרירת רכבות נוסעים בין-עירוניות ופרבריות, גרירת רכבות משא כבדות בנגב, פעולות עיתוק במרכזי הרכבת ועוד. למרות זאת, מתבצעת רכישה של קטרים חדשים בד"כ לפי הגדרת ייעוד מסוימת, ולפיה גם אמורים להקבע המאפיינים הטכניים של אותם קטרים. מכיוון שהגדרות התפקיד לקטרים משתנות ממקום למקום, מחברה לחברה ואף מזמן לזמן, נעשה בעמוד הראשי אודות קטרי הדיזל שימוש בהגדרות פשוטות ונפוצות בלבד, תוך התייחסות למסמכים רשמיים של היצרנים ו/או של רכבת ישראל ולשימוש המעשי שנעשה בקטרים. כאמור, יש לזכור שבמהלך תקופת פעילותם, השתנו לעיתים מאפייני השימוש ותפקידיהם של קטרים באופן ניכר. להלן מובא הסבר קצר על כל אחד מהייעודים המופיעים:

• עיתוק - הפעולה המכונה בשפה הרכבתית 'עיתוק' היא זו של העברת קרונות ממסילה למסילה ומרכבת לרכבת (לצורך הרכבה, פירוק ושינוי מערכי רכבות) וכן מיקום קרונות במקום המתאים לפריקה ולטעינה.
  מכיוון שהדרישות מקטר שעוסק בעיתוק שונות מאוד מאלו של קטרים אחרים נעשה בד"כ שימוש בקטרים ייעודיים, מותאמים למשימתם, בעלי יחס תמסורת נמוך ומהירות נסיעה מירבית לא גבוהה. ברכבת ישראל שירתו ומשרתים קטרי דיזל יעודיים לעיתוק ממספר דגמים, כמו גם קטרי קו ראשי מסוימים ששימשו ומשמשים במשימות עיתוק באופן סדיר לקראת סוף ימיהם (כמו הקטרים ה-'בלגיים' 103-101 וקטרי ה-G12).
  כדי להתמודד עם משימות עיתוק זעירות, ששימוש בקטר בעל הספק של מאות כ"ס יהיה בזבוז עבורן (כמו הזזת קרונות בסדנאות או בתוך שלוחות תעשייתיות) דרושים קטרים קטנים במיוחד. אחד הפתרונות הנפוצים בארץ לצורך זה הוא הסבה של טרקטורים רגילים לנסיעה על פסים, או (כמו בממגורות 'דגון', בחיפה) שימוש בטרקטורים עם גלגלים רגילים אבל עם חיבורים ופגושים מתאימים לרכבת בשלוחות שבהן המסילה משוקעת באספלט.
• שימוש כללי - קטרים בעלי יחסי תמסורת והספקים 'בינוניים' יחסית לתקופת ייצורם מקבלים לרוב את הכינוי 'קטרים לשימוש כללי', עקב יכולתם להתמודד באופן סביר עם מגוון רב של משימות, החל מעיתוק, דרך רכבות נוסעים שונות ועד לרכבות משא. בגלל מגוון היכולות הגלום בהם, סוג זה של קטרים הוא נפוץ מאוד ברחבי העולם, גם בחברות רכבות מפותחות וגדולות, וגם (ובעיקר) בחברות קטנות יחסית (כמו רכבת ישראל), שלא יכולות להרשות לעצמן להחזיק ציי קטרים נפרדים למטרות השונות.
• משא - קטרים שנבנים כשייעודם העיקרי הוא גרירת רכבות משא כבדות מאופיינים בד"כ ביחסי תמסורת נמוכים יותר, כמות גדולה יותר של גלגלים מניעים, משקל גבוה יותר ומהירות מירבית נמוכה יותר מקטרי נוסעים וקטרי שימוש כללי מקבילים.
• נוסעים - בגלל המהירות המירבית הגבוהה יותר הנדרשת מרכבות הנוסעים, מרבית הקטרים המיועדים לסוג שירות זה הם בעלי הספק גבוה, יחס תמסורת גבוה ומשקל נמוך יחסית לקטרי משא ולקטרי שימוש כללית. הצורך ביחס תמסורת גבוה יחסית מתנגש לעיתים עם הצורך ביכולת להשיג תאוצה גבוהה וזינוקים זריזים, יכולת שהיא חשובה במיוחד בשרותי רכבות נוסעים עם מספר גדול של עצירות.

לחזרה לראש העמוד הקישו כאן

יצרן

בעמודים הראשיים של הציוד הנייד צוינו המפעל המקורי שייצר את הציוד או החברה שממנה נרכש הציוד כחדש והמדינה בה התבצע מרבית תהליך הייצור. שם היצרן נכתב בנוסח המקובל והמוכר ביותר, ובמידה ושמו השתנה במהלך תקופת ייצור (כמו במקרה ה-IC3, לדוגמה), מופיעים כל השמות המתאימים. אותן ההערות חלות על סעיף יצרן המנוע בהקשר של הקטרים והקרונועים. על מנת לשמור על הפשטות והנוחות, לא מופיעים בעמודים הראשיים אודות הנייד הפרטים של מכלולים נוספים בקטרים ובקרונועים, כגון תמסורת הדראולית, גנרטורים ומנועי הסעה, שנרכשו לעיתים מחברות שונות.

לוחית היצרן של קטר 734 של רכבת ישראל - לוחית דומה מותקנת על כל הקטרים מהסדרה הראשונה שנקנתה בספרד - 731-740 ו- 702-709. כל שאר הקטרים הספרדיים נרכשו לאחר שהתאגיד המייצר שינה את שמו ל-Alstom, ולוחיות היצרן שלהם משקפות שינוי זה. (חן מלינג - 05.06.1998)

לחזרה לראש העמוד הקישו כאן

תקופת השירות / כניסה לשירות

לגבי כל סוג של קטר מצויינת תקופת השירות הכללית של אותו סוג ברכבת ישראל, משנת הכניסה לשירות של הקטר ראשון מאותו סוג ועד לשנת הוצאתו מהשירות של האחרון.

לגבי כל סוג של קרונות נוסעים / קרונועים מצוינת כרגע התקופה בה הוכנסו לשירות ברכבת ישראל. בעתיד יוחלף נתון זה בנתון דומה לזה המופיע בעמוד אודות הקטרים.

נתוני השירות ברכבת ישראל מתעלמים מתאריך בניית הציוד, שעשוי, במקרה של ציוד שנרכש משומש, להיות שונה מאוד מזה של הכניסה לשירות בארץ.

לחזרה לראש העמוד הקישו כאן

הרכב רכבת טיפוסי / הרכב מערך

בעמוד הראשי אודות ציוד הנוסעים מצוין לכל סוג או משפחה של קרונות נוסעים ההרכב הטיפוסי של מערך רכבת המורכבת מציוד כזה, בהתאם להגדרות של רכבת ישראל ולמגבלות טכניות.

לגבי הקרונועים, שבד"כ נבנים כמערכים של מספר יחידות המחוברות ביניהן באופן קבוע / קבוע למחצה, מצויין בעמוד הראשי של רכבות הנוסעים ההרכב של כל מערך, וכן מצוינת כמות המערכים המירבית שניתן לחבר ולהפעיל כרכבת אחת.

מטבע הדברים, לכל אחד מהנתונים הללו ניתן למצוא חריגות במציאות (כגון רכבות ראש-זנב, הפעלת רכבות נוסעים עם קטרי עיתוק), אולם אלו מעטות ונדירות יחסית.

לחזרה לראש העמוד הקישו כאן

אורך כולל

האורך הכולל המצוין לגבי כל סוג של קרון מתייחס לאורך הקרון כשהוא נמדד מהפגושים בקצה אחד של הקרון לאלו שבקצהו השני (Length Over Buffers) - כלומר בין שני הקצוות החיצוניים של הקרון.

הגדרת האורך הכולל של הקרונועים מתייחסת למערכים שלמים, ובמקרה של קרונועי ה-IC3, שהינם חסרי פגושים, האורך הכולל מתייחס למרחק שבין פני החיבור של המצמדים האוטומטים המחברים בין המערכים.

לחזרה לראש העמוד הקישו כאן

הספק המנוע

לגבי כל סוג של קטר או קרונוע מצוין ההספק המירבי הרשמי של כל אחד ממנועי הדיזל בהם נעשה שימוש. הספק זה גבוה במידה מסוימת מההספק שניתן לנצל להנעת הרכבת עקב איבוד הספק בתמסורת ושימוש בחלק מההספק למטרות שאינן הנעה, כגון יצירת חשמל, יצירת לחץ אוויר למערכת הבילום ועוד. לגבי כל סוג של ציוד יפורטו ההספקים השונים בעמוד הייעודי שייבנה עבורו בעתיד.

לחזרה לראש העמוד הקישו כאן

תמסורת

מכיוון שחיבור ישיר של מנוע הדיזל לגלגלי הקטר או הקרונוע לא יאפשר להשתמש בו להנעה יעילה של הרכבת, מותקנת ביניהם מערכת תמסורת. תפקידה של מערכת זו הוא לנצל את הספק המנוע באופן המיטבי בהתאם למשקל הרכבת, מהירות הנסיעה הדרושה ומאפייני התוואי. ברכבת ישראל נעשה שימוש בשלושה סוגים עיקריים של תמסורות המתוארים בכלליות להלן.

תמסורת מכנית

קטרי דיזל קטנים צוידו לעיתים קרובות בתמסורת מכנית, שפעולתה דומה מאוד לזו של תיבת הילוכים ברכב פרטי, על-ידי שימוש בגלגלי שיניים להתאמת מהירות סיבובי המנוע למהירות הדרושה להנעת הגלגלים. תמסורות כאלו צוידו לעיתים בידית הילוכים דומה לזו המצויה ברכב הפרטי, כמו בקטר ה-Deutz הפרטי שעבד במפעלי קריית הפלדה.

תמסורת הידראולית

תמסורת הידראולית מתבססת על עקרונות ההידראוליקה, ומנצלת תווך של שמן להעברת ההספק מהמנוע אל הגלגלים. גם לתמסורות כאלו יש בדרך-כלל מספר הילוכים, אולם השליטה עליהם נעשית לרוב באופן אוטומטי, ללא התערבות הנהג.

תמסורת חשמלית

בתמסורת חשמלית מחובר מנוע הדיזל למחולל (גנרטור או אלטרנטור), וזרם החשמל שנוצר משמש להפעלת מנועים חשמליים (מנועי הסעה) המחוברים אל צירי הגלגלים. כך, קטר דיזל-חשמלי הוא למעשה קטר חשמלי הנושא עליו את תחנת הכח שלו.

לחזרה לראש העמוד הקישו כאן

מספר המושבים המקורי

לגבי כל סוג של ציוד נוסעים מצוין מספר המושבים לשימוש ציבורי (כולל מושבים מתקפלים אבל ללא מושבים שאינם נגישים לציבור הנוסעים) שהיו בו כשנבנה במקור. במרבית המקרים מספר זה השתנה משמעותית במהלך השירות, ואף נוצרו הבדלים בין פריט ציוד אחד למשנהו מאותו הסוג. נתונים יותר מפורטים אודות שינויים אלו יופיעו בעתיד בעמודים הייעודיים שיוכנו עבור כל סוג של ציוד.

לחזרה לראש העמוד הקישו כאן

מאפיינים חיצוניים מזהים

בעמוד אודות סוגי קרונות הנוסעים הקצרים, בו מופיעים כל סוגי קרונות הנוסעים שנרכשו על-ידי רכבת ישראל לפני קרונות ה-'מו-דו', נכלל לגבי כל סוג של קרון פירוט אודות המאפיינים החיצוניים שבאמצעותם ניתן להבדילו חזותית משאר הקרונות בקטגוריה הזו.

לחזרה לראש העמוד הקישו כאן